פסק-דין בתיק עת"א 58438-06-13

עניינה של עתירה זו שבפני בבקשתו של העותר לצאת לחופשה. קדמו לעתירה זו שתי עתירות - עת"א 24478-01-13 (להלן: " העתירה הראשונה"), אשר נדחתה ביום 21.1.13, ועת"א 43766-04-13 (להלן: " העתירה השנייה").

יצוין בתמצית כי העותר מלין על כך שלא מאפשרים לו לצאת לחופשה. בעתירתו השנייה טען העותר, כי גורמי שב"ס והמשטרה מתנכלים לו, כאשר מייחסים לו קשר עם ארגוני פשיעה ללא כל בסיס. באותה עתירה הוצגו לבית המשפט מידעים. בית המשפט ציין כי מדובר במידעים שעיקרם משנת 2012. עוד ציין בית המשפט, כי מהמידעים עולה שיש פער בין מידעי שב"ס ומידעי המשטרה. בנסיבות אלו הורה בית המשפט כי עניינו של העותר יוחזר לשב"ס, כדי שתיערך בדיקה עדכנית של מידעים בעניינו. על בסיס הבדיקה העדכנית תישקל שוב האפשרות להוציא את העותר לחופשה, לרבות לחופשה בתנאי פיקוח מגבילים, אשר יכללו הרחקה משמעותית ממוקדי הסיכון, כפי שעלה במידעים שהוצגו לעיון בית המשפט.

שב"ס אכן ביצע הערכה חדשה של עניינו של העותר. בסופו של יום הבהיר שב"ס, כי התנהגותו של העותר בכלא תקינה. עם זאת, ובשים לב למידעים שהועברו על ידי משטרת ישראל, החליט שב"ס שלא לאשר את הוצאת העותר לחופשה. על רקע החלטה זו הוגשה העתירה שבפני.

בדיון שהתקיים בפני ביום 15.7.13 ניתנה על ידי החלטה, לפיה יתייצב גורם מוסמך מטעם משטרת ישראל, ויבהיר את בסיס התנגדות המשטרה להוצאת העותר לחופשה. יצוין כי הנחיה זו ניתנה מאחר ושב"ס הבהיר כי ככל שהדבר נוגע להתנהגות העותר בכלא, ניתן היה לאשר את יציאתו לחופשה, אלא שהתנגדות שב"ס היא פועל יוצא של עמדת המשטרה.

בדיון שהתקיים בפני היום, 22.7.13, הופיע בפני רס"מ איתן זיו, קצין חסיונות של ימ"ר מרכז, אשר ביקש להציג בפני חומר חסוי המתייחס לנסיבות בגינן מתנגדת משטרת ישראל להוצאת העותר לחופשה. בנסיבות אלו, קיימתי דיון אשר בחלקו התקיים במעמד הצדדים, וחלקו התקיים במעמד ב"כ המשיבים בלבד, ביחד עם רס"מ איתן זיו, אשר הציג בפני את המידע החסוי, בדרך דומה לאופן בו מוצג מידע חסוי בעתירות לגילוי ראיה חסויה.

מטבע הדברים לא אוכל לפרט את תוכנו של המידע החסוי. ייאמר רק כי להבדיל מהחומר שהוצג בפני בעתירה השנייה, כעת הוצג בפני חומר עדכני מהעת האחרונה, ושעניינו, בתמצית, אירוע שבבסיסו סיכון חיי אדם, והמתייחס, בין היתר, לעותר. המידע נבחן על ידי משטרת ישראל, אשר גם נקטה פעולות מסוימות בנוגע לאותו מידע, גם לעניין זה לא אוכל לפרט מעבר לאמור לעיל.

בית המשפט הבהיר לסנגור, כי מבלי לחשוף את תוכנו של המידע, מדובר במידע הקושר את העותר לסיכון פגיעה באחרים. הסנגור טען בעניין זה, כי גם בהנחה שקיים מידע, והוא גם מידע מבוסס, אין בכך בהכרח כדי לשלול את הוצאת העותר לחופשה. לטענת הסנגור, על שב"ס לשקול את מכלול הנתונים ובהם התנהגות העותר בכלא, וזאת אל מול המידעים, וליתן החלטה המביאה בחשבון את מכלול הנתונים בעניינו של העותר, ולא רק את המידעים.

ככלל, סבור אני כי צודק בא כוחו של העותר. מידעים לכשעצמם אינם הגורם היחידי שעל בסיסו יש ליתן החלטה מנהלית. על שב"ס להביא בחשבון את עמדת המשטרה ואת מכלול המידעים, הן המידעים שנאספו על ידי גורמי המודיעין של שב"ס והן המידעים שנאספו על ידי גורמי המודיעין של המשטרה, ולהביאם בחשבון במסגרת החלטתו. עם זאת, וביחד עם ההתייחסות למידעים, יש להתייחס גם ליתר הנתונים בעניינו של העותר.

אלא שגם כאשר מביאים בחשבון את התנהגותו הטובה של העותר בכלא, וכן חלוף הזמן מעת שנאסר, הרי שבמקרה שבפני מטים המידעים שנבחנו על ידי את הכף. כפי שצוין ף הוצגו בפני מידעים שנאספו מיותר ממקור אחד, ואמיתותם נבחנה. לכאורה, מדובר במידעים אמינים. יודגש, כי מדובר במידעים מהעת האחרונה, אשר משטרת ישראל נקטה במספר פעולות, הן כדי לבדוק את המידעים בצורה מעמיקה יותר, והן כדי להיערך לטיפול במשמעויות הנובעות מהמידעים. בנסיבות אלו, וגם בהנחה שהעותר אכן אסיר למופת, טיב המידעים מכריע את הכף כנגד הוצאתו לחופשה, לרבות בדרך של קביעת תנאים מגבילים, כגון הרחקה מזירת סיכון ספציפית.

אשר על כן, ולעת הזו, דינה של העתירה להידחות.

עם זאת, ומאחר והמשטרה מבצעת, לדבריה, סדרה של פעולות, שעניינן באותם מידעים חסויים, ראוי הוא כי בתוך 30 יום תיבחן שוב בקשתו של העותר לצאת לחופשה, וככל שלא יהיו מידעים עדכניים, תישקל האפשרות להוציאו לחופשה במקום מרוחק ממוקד הסיכון כפי שעלה במידעים, תוך שימוש בסדרי פיקוח כפי שיימצאו לנכון. ככל שיוחלט לדחות שוב את בקשתו של העותר לצאת לחופשה, מתבקשת הרשות המנהלית ליתן החלטה מנומקת ולפרט מדוע נמנעת הוצאתו לחופשה, הן בדרך של הרחקה והן תוך הטלת מגבלות נוספות, בכל הנוגע לאופן שהייתו במהלך החופשה (כגון מעצר בית וכיוצ"ב).

בכפוף להנחיות דלעיל, אני קובע כי במקרה זה החלטת שב"ס והמלצות המשטרה התקבלו על בסיס תשתית ראייתית ראויה, משיקולים סבירים וענייניים, ובמסגרת סמכות שב"ס כדין. לא מצאתי עילה להתערב בהחלטות שב"ס, ואני מורה על דחיית העתירה.

עותק מהפרוטוקול החסוי יישמר בכספת בית המשפט, ויועמד לעיון בית משפט מוסמך, ככל שהדבר יידרש. החומר החסוי שהוצג לעיוני (הן של שב"ס והן של המשטרה) יוחזר לפרקליטות, ויועמד לעיונו של בית משפט מוסמך, ככל שהדבר יידרש.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס.

ניתן היום,  ט"ו אב תשע"ג, 22 יולי 2013, בהעדר הצדדים.